חזבאללה מאותת מתחילת המלחמה שהוא אינו מעוניין במלחמה כוללת. לאחרונה הוא אמנם מצליח להביא לנפגעים רבים יותר, אולם הוא מקפיד שלא להגדיל את טווח הירי ומוריד משמעותית את כמות התקיפות שהוא מבצע, מבערך 13 בממוצע ליום, לכ- 4 בלבד.
אחרי ה-7 באוקטובר, ישראל מחוייבת לשנות את המצב בצפון ולאפשר את החזרה של המפונים מגבול הצפון לביתם. למרות שברור לכולם שזה לא סידור אידיאלי, נראה שישראל תסתפק ביישום החלטה 1701 של האו"ם שכוללת את הסגתו של חזבאללה מצפונה לנהר הליטני. יישום מחודש של ההחלטה, שחזבאללה כבר הסכים לה אחרי מלחמת לבנון השנייה, לא יוצר בעיה אידיאולוגית לחזבאללה, והוא עשוי להסכים לה כדי להימנע ממלחמה כוללת.
מה הבעיה? אין סיכוי להגיע להסדר עם חזבאללה לפני סיום הלחימה בעזה. חזבאללה לא נכנס למערכה כדי להגיע להסכם על הפסקתה, אלא כביטוי לתמיכה שלו בחמאס. השעון של חזבאללה מכוון ל"שש אחרי המלחמה".
בזמן הזה, על הממשלה גובר הלחץ של המתפנים בצפון. אחרי שישראל גנזה את הרעיון של מכה מקדימה בתחילת המלחמה, היה ברור שהיא לא תתקוף את חזבאללה כל עוד הלחימה בעזה היא בעוצמה גבוהה. אולם עכשיו השלב הזה עומד לפני סיום, ואנחנו נכנסים בהדרגה למלחמה בעצימות נמוכה יותר ולכלכלת חימושים. ואכן, בזמן שזה קורה בעזה, ישראל מעלה את רמות החיכוך בצפון. השעון של ישראל מכוון לשש אחרי הקטע העצים של המלחמה, זאת אומרת לעוד כמה ימים או שבועות ספורים.
לישראל ולחזבאללה יש מרחב הסכמה פוטנציאלי להסדר חדש בצפון, אבל השעונים לא מסתנכרנים. אלא אם אחד הצדדים יתקפל, מערכה גדולה בפתח, ורק בגלל שעון.
Comments