עסקת החטופים – כורח המציאות

מטרות המלחמה של ישראל הן מיטוט החמאס בעזה והחזרת החטופים. בין שתי המטרות האלה קיים מתח שמגיע לשיא עם עסקת החטופים. השבת ילדים, אמהות ונשים מבוגרות הייתה אמורה להיות אירוע משמח, אבל מורגשת חמיצות בציבור לנוכח העסקה הזו. את המחיר המצטבר ששולם בעקבות עסקת גלעד שליט עוד לא גמרנו לשלם.

על העסקה הזו אנו עלולים לשלם בסבירות גבוהה בדם חיילינו. הפסקת הלחימה למספר ימים, הכנסת דלק ומזון לרצועה ושחרור מחבלים, יתנו אוויר לחמאס וללא ספק יאפשרו לו להיערך לקרבות בצורה טובה יותר.  אף שהסיכונים שישראל לוקחת על עצמה בעסקה הזו הם ודאיים, אבל העסקה  היא הדבר הנכון לעשותו. המחוייבות המרכזית של המדינה היא להחזרת האזרחים שהיא נכשלה בהגנה עליהם, ובמיוחד ילדים ואימהותיהם.

עסקת החטופים היא גם הישג מובהק של הלחימה. מותם של חיילים בעזה לא היה לשווא, הם היו מגש הכסף שמאפשר לילדים רכים לחזור הבייתה ולנסות לאתחל מחדש את חייהם. לא בטוח שיהיו הזדמנויות נוספות להציל אותם אם לא תבוצע העסקה כעת. 

צריך להתכונן למתקפה דיפלומטית. ברגע שישראל תנצור את האש היא צפויה להתמודד עם מתקפה מדינית שתכליתה להביא להפסקה אש כוללת של הלחימה. זה לא ישפיע על נכונותה של ישראל לשוב ללחימה. סיבת הקיום של הממשלה המורחבת הוא מיטוט החמאס, ולממשלה אין מנדט לעצור לפני שהמטרה הזו תושג.

מבחינת החמאס, לפחות כרגע הוא מקבל מעט מאוד בעסקה ביחס למטרות הלחימה שלו. חמאס רצה עסקה אחת גדולה שכוללת הפסקת אש מלאה, שחרור מלא של כל האסירים הפלסטינים בבתי הכלא, המשך שלטונו והסרת 'המצור' על עזה. על אף האפשרות להתארגן מחדש ולהתכונן ללחימה בזמן הפסקת האש, לא סביר שבארבעה (ואפילו לא בעשרה) ימים חמאס יצליח לצבור די כוח כדי להתמודד מול העוצמה צה"ל.

לכן השאלות הגדולות נוגעות לזירות שמחוץ לעזה. איך חזבאללה יתנהל במהלך התקופה הזו? האם ישראל היא זו שדווקא תנצל את ההפוגה בלחימה כדי להשיג הישגים בצפון? האם ישראל תנצל את ההפוגה כדי להגיב למתקפות של החות'ים בתימן?

לבסוף, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. מטרה מרכזית של חמאס היא להתיש ולשבור את רוחה של החברה הישראלית. ישראל צריכה להכין מראש בנק תגובות לתרחישים שיתקיימו בסבירות גבוהה של עיכוב, מסמוס, דחייה התחמקות, אי עמידה בלוחות זמנים ורמייה של חמאס בשלבי ביצוע העסקה.

אין עוד לברך על המוגמר. נקווה לבשורות טובות.