צוות אתחלתא השתתף בדיון פתוח של ועדת חו"ב של הכנסת שזימן ח"כ זאב אלקין שעסקה באונר"א. בדיון נחשף שיותר משבועיים אחרי שמדינות חשובות הפסיקו את תמיכתן בסוכנות בשל הקשר שלה לחמאס, לא התקיים דיון על הנושא בראשות רה"מ או ראש המל"ל.
מי שבפועל מייצר מדיניות כלפי אונר"א זה הדרג המקצועי במשרדי ממשלה שונים שפועלים ללא תיאום ועם דירקטיבה מאוד עמומה. כך למשל, אף כי גורמי מודיעין ישראליים טענו שהציגו לאמריקנים חומרים מפלילים בנוגע לאונר"א, ישראל לא העבירה מידע כזה לאיחוד האירופי (כך לפחות על פי שר החוץ של האיחוד ג'וזף בורל). מצד אחד מדווח שרה"מ הנחה את את צה"ל לבחון חלופות לעבודה עם אונר"א בשטח, ומצד שני, נציגי המדינה בוושינגטון מסבירים למה בשלב הנוכחי אין לאונר"א תחליף בשטח.
ההתנהלות של הממשלה לא משקפת הפנמה עד כמה הסוגיה משמעותית, היא כזו שעשויה להנחיל תודעתית הפסד לחמאס במלחמה. משמעות פירוק אונר"א היא ביטול מעשי של 'זכות השיבה' והורדתה מסדר היום. לפי ההגדרה הייחודית של אונר"א, מעמד הפליטות עובר בירושה. הסוכנות לא מעדכנת את רשימותיה, וגם מאות האלפים שעזבו את מחנות הפליטים, קיבלו אזרחות, עזבו לחו"ל, או חיים תחת שלטון פלסטיני – נחשבים במניין הפליטים. וכך מספרם היום טיפס לכמעט 6 מיליון בעוד שלאחר מלחמת העצמאות הם מנו רק כ-700 אלף פליטים.
עדכון מספר הפליטים לפי ההגדרות הגנריות הקיימות של האו"ם, צפוי להוריד את מספרם לכמה עשרות אלפים במקרה בטוב, ולמעשה, לבטל את סוגיית הפליטים כמשתנה חשוב בסכסוך הישראלי-פלסטיני. החמאס לא יוכל לטעון לניצחון אם התוצאה במלחמה שהוא פתח בה תהיה ביטול מעשי של 'זכות השיבה'.
החשש ממשבר הומניטרי הוא כמובן סוגייה כבדת משקל. אולם גם במקרה זה, נראה שהפיתרון נמצא מתחת לפנס. עד כה, הקהילה הבין-לאומית אימצה את נקודת המבט המצרית והסתכלה על בעיית העקורים כבעייה פוליטית ולא כבעייה הומניטרית אפשרות פירוק אונר"א היא עילה ליצירה לחץ בין-לאומי על מצרים לפתוח את גבולה באופן זמני. למרבה ההשתהות, עד כה, לא הופעל לחץ כזה.
מכל מקום אלה סוגיות כבדות משקל שלא יכול להיות שהנושא לא מנוהל ע"י המדינאים, אלא מובל על ידי הדרגים המקצועיים.
Bình luận