איך מיטוט אונר"א דווקא יכול להאיץ פיתרון הומניטרי ולזרז את מיטוט חמאס?

נייר מדיניות

סיכום קצרצר למסמך קצר

סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם אונר"א עומדת בפני משבר גדול אחרי שנחשפה שליטתו המעשית בה של חמאס, וכתוצאה מכך, מדינות רבות החליטו להפסיק את מימונה. בינתיים, מראות הנפגעים בעזה, הצפות ערי האוהלים בדרום הרצועה, וצעדות הענק של העקורים מעלות את החשש להיווצרות משבר הומניטרי חריף. השילוב בין החשש ההומניטרי להפסקת המימון לאונר"א, עלול ליצור סערה קטסטרופלית מושלמת שתוטל לפתחה של ישראל. 

איך יוצאים מהמלכוד? במסמך זה אנו טוענים שפירוק אונר"א ובמידה מסויימת ההליך נגד ישראל בהאג, עשויים ליצור את התנאים ללחץ אפקטיבי על מצרים לקלוט פליטים באופן זמני בתחומה. תרחיש כזה יהווה פיתרון הומניטרי ויקדם את מטרות המלחמה של ישראל.

הסוגיה

עיתון הוול סטריט ג'ורנל חשף בכתבה השבוע עד כמה עמוקה השליטה של חמאס באונר"א. כתוצאה מכך, מדינות רבות החליטו להפסיק את מימון הארגון ובהן ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, איטליה, פינלנד, רומניה, וגם האיחוד האירופי.

המהלך המהיר של נטישת המדינות התורמות מציב דילמה אמיתית בפני ישראל. ההערכה של דובר אונר"א, היא שהתקציב של הארגון הבין-לאומי ייגמר עוד חודש. אף כי ישראל לא רואה עצמה אחראית בעזה, יש לה אינטרס עליון למנוע משבר הומניטרי.

ממשלת ישראל נוטה בפועל להמשיך לעבוד עם אונר"א כברירת מחדל. אף כי ועדת חו”ב של הכנסת התכנסה בנושא לאחרונה, עד כמה שידוע לנו, לא התנהל בממשלה דיון מסודר בסוגיה. בנוסף, בשימוע שנערך בקונגרס השבוע, הסבירה אחת המומחיות האמריקאיות שהישראלים הסבירו לה כמה אונר"א חיונית.

בינתיים בפועל, 2 מיליון פלסטינים כלואים בתוך אזור מלחמה מסוכן שאין בו כמעט תשתיות. בעוד שמיליוני פליטים אוקראינים הציפו את מדינות אירופה אחרי פלישת רוסיה, ספורים הפלסטינים שזכו לעבור את הגבול למצרים.

תמונה מתוך סרטון מערוץ הטלגרם الجرمق (1/24) שבו פלסטיני טוען "לא היהודים הטילו עלינו מצור" אלא מצרים

לחמאס ולמצרים אינטרס משותף לא לאפשר זליגה של פליטים פלסטינים לסיני. חמאס הוא צבא טרור עם סמכויות ריבוניות וללא תפיסה עצמית של אחריות כלפי נתיניו. החמאס מעוניין במשבר הומניטרי כיוון שהוא עשוי להאיץ את סיום המלחמה ללא הישג לישראל. אנשיו אף גונבים את הסיוע ההומניטרי והדלק לטובת לוחמיהם שלהם. מצרים חוששת שהפליטים שיגיעו אליה לא יחזרו לעולם לעזה, ולכן היא רק מעבה את גבולה.

בעוד שעמדותיהם של חמאס ומצרים מהולות באידיאולוגיה, הקהילה הבין-לאומית מסתכלת על בעיית העקורים כבעייה פוליטית ולא כבעיה הומניטרית והיא אינה לוחצת על מצרים לפתוח את גבולה.

פירוק אונר"א הוא אינטרס ישראלי

בטווח הארוך, פירוק אונר"א עולה בקנה אחד עם מטרות המלחמה, והוא צעד הכרחי בתהליך דה-הרדיקליזציה של רצועת עזה, הסיבות לכך הן:

• חמאס השתלט על אונר"א: התחקיר בוול סטריט ג'ורנל מגלה שכעשרה אחוז מעובדי אונר"א היו מעורבים בפעילות טרור לפני הפוגרום של ה- 7 באוקטובר, לפחות 12 מהם אפילו בפוגרום עצמו, וחלקם החזיקו בביתם חטופים ישראלים. הן לחמאס והן לג'יהאד האסלאמי יש נציגות בוועדי העובדים של אונר"א. במשרדי אונר"א ואפילו בבתי הספר שהיא מנהלת, התגלו פירים ומחסני נשק שלא ייתכן שנסתרו מעיני הנהלת אונר"א.

• אונר"א מנציחה את בעיית הפליטים: ההגדרה של 'פליט' לפי אונר"א יוצרת מצב ייחודי: רק במקרה הפלסטיני, מעמד הפליטות עובר בירושה, זאת בניגוד לסוכנות הפליטים של האו"ם שמשקמת את הפליטים בהם היא מטפלת תוך שנים ספורות. בשל ההגדרה המעוותת הזו, גם פליטים שקיבלו אזרחות במקום מושבם, נכללים עדיין במניין הפליטים הפלסטינים לפי הסוכנות.

• אונר"א מסיתה בבתי הספר שלה: במערכת החינוך של אונר"א, סוכנות שממומנת על ידי הקהילה הבין-לאומית, מחנכים לטרור יש הסתה אנטי-ישראלית ואפילו אנטישמית קשה.

מה היתרונות שבפירוק אונר"א?

• פירוק אונרא ייצור חפיפה בין הסמכות והאחריות של 'הריבון' בעזה ביום שאחרי. בריאיון שנתן אבו-מרזוק בסוף אוקטובר הוא טען ש-"75% מתושבי עזה הם פליטים, ולכן הם באחריות של האו"ם". במילים אחרות, אונר"א פטרה את חמאס מהענקת שירותים רבים לתושבי עזה ואיפשרה לו לממש את האידיאולוגיה הרצחנית שלו להכין את מתקפת ה-7 באוקטובר.

• פירוק אונרא: סוף בעיית הפליטים? עם פירוק אונר"א, תעלם מהעולם גם ההגדרה הייחודית של הפליטות הפלסטינית בעזה ובכל המקומות בהם פועל הארגון במזרח התיכון. עדכון רשימות הפליטים אשר שוהים במחנות לכשעצמו יצמצם את מספרם דרמטית. מתוך קרוב לשישה מיליון פליטים הרשומים באונר"א, מאות אלפים עזבו את מחנות הפליטים והיגרו, אולם אלה עדיין מדווחים כפליטים על ידי אונר"א.

המלכוד הישראלי

ואולם דווקא ישראל היא זו שמהססת. עוד לפני המלחמה הגישה הישראלית לאונר"א הייתה אמביוולנטית, והיא העדיפה לעבוד עם השטן שהיא מכירה. כעת, כששני מיליון פלסטינים עקורים מביתם בעקבות המלחמה, ישראל חוששת שלא יימצא גורם ברצועה שדרכו ניתן יהיה להעביר סיוע.

בראייה אסטרטגית לטווח הארוך, ישראל עומדת בפני הזדמנות היסטורית לפרק את אונר"א ועל ידי כך לשנות את הדינמיקה של הסכסוך ולהסיר את אחד המכשולים המבניים המרכזיים לפתרון הבעיה הפלסטינית. ואולם, ללא סיוע הומניטרי חליפי, המצב בעזה עלול להגיע לכדי משבר הומניטרי קטסטרופלי שישראל בוודאי תואשם בגינו על ידי הקהילה הבין-לאומית.ישראל צריכה לאמץ מספר הנחות עבודה מרכזיות:

• הפסקת המלחמה בעקבות משבר הומניטרי היא יעד של החמאס ותהווה ניצחון עבורו, והשלכותיה על ישראל עלולות להיות קיומיות, ולכן היא לא חלופה ריאלית (ראו כאן את השיקולים).

• הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית לא יכולה להיות חלופה לאונר"א. הרשות לא תרצה להיכנס לעזה במקום אונר"א ולהיתפס כמי שמשרתת את ישראל נגד חמאס בזמן המלחמה. יתירה מכך, ספק אם קיימים התנאים הפוליטיים בישראל שיאפשרו מתן אור ירוק לחלופה כזו. רשות פלסטינית מחודשת עשויה להיות הפיתרון בטווח הארוך, אולם היא לא רלוונטית למשבר המיידי.

• גם כניסה של סוכנויות סיוע אחרות היא מורכבת, וגם כך היא רק תשמר את הימצאותם של מיליוני פלסטינים באיזור אסון.

המלצה לקידום פיתרון במעורבות מצרית

בית הדין הבין-לאומי בהאג דן בטענתה של דרום אפריקה שישראל מבצעת ג'נוסייד, והוציא לישראל "כרטיס צהוב" על ההשלכות ההומניטריות של המלחמה. אולם, בה בעת, הקהילה הבין-לאומית נמנעת מהצעד הטבעי והמתבקש ביותר בעת הזאת: לדרוש ממצרים לפתוח את גבולה ולקלוט פליטים פלסטינים באופן זמני. פיתרון כזה גם ייתן מזור הומניטרי מיידי וגם יאפשר את המשך הלחימה ללא חשש לפגיעה באזרחים.

המפתח הוא בלחץ על מצרים. עד כה, הקהילה הבין-לאומית לא איתגרה ממש את עמדת מצרים בנוגע לאטימת הגבול שלה עם עזה. הקהילה הבין-לאומית שבוייה באותה הפרדיגמה של מצרים, שרואה בעקורים הפלסטינים בראש ובראשונה בעייה פוליטית ולא הומניטרית.

בישראל נדרשת מנהיגות 'שתוביל מאחור' מהלך בין-לאומי שיאפשר מעבר זמני של פליטים למצרים. אלה המאפיינים של מהלך כזה:

• ישראל צריכה בתגובה לדיון בהאג לקרוא לקהילה הבין-לאומית לסייע לה לפתור את הבעייה ההומניטרית בעזה.

• שחקנים מובילים בקהילה הבין לאומית יכולים לתת ערבויות אמינות בעיני המצרים לחזרתם של הפלסטינים לעזה עם ייצוב המצב.

• הפינוי למצרים יהיה על בסיס וולונטרי בלבד, ומי שיבחר להישאר בעזה יידע שהיכולת לספק שירותים מוגבלת מאוד בגלל הלחימה.

• אם מצרים תעמוד בסירובה, למרות הקושי הלוגיסטי, אפשר לעשות זאת דרך מדינות מארחות אחרות.

• יש "ליישר" פוליטיקאים ישראלים סוררים. התנהלות פוליטיקאים ישראלי והצהרות חסרות אחריות בנוגע לעתיד עזה, ובכך תורמות תרומה מכרעת לכך שהקהילה הבין-לאומית מסתכלת על העקורים הפלסטינים כבעיה פוליטית ולא כבעיה הומינטרית