פירוק אונר"א עולה בקנה אחד עם מטרות המלחמה למיטוט שלטון החמאס, והוא צעד הכרחי בתהליך דה-הרדיקליזציה של רצועת עזה. במשך שנים ישראל לא טיפה בבעיות שורש עמוקות שהנציחו את הסכסוך, ובכלל זה לא עשתה הרבה כדי לפרק את המנגנונים שמנציחים את הסכסוך ומעודדים הסתה. אונר"א הוא הדוגמה האולטימטיבית.
נציבות האו"ם לפליטים, UNHCR אחראית לטפל בכל הפליטים בכל בעולם, חוץ מהפליטים הפלסטינים, להם הוקמה סוכנות מיוחדת ב- 1949, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, היא אונר"א. ההגדרה של 'פליט' לפי אונר"א יוצרת מצב ייחודי: רק במקרה הפלסטיני מעמד הפליטות עובר בירושה. גם פליטים שקיבלו אזרחות במקום מושבם, נכללים עדיין במניין הפליטים הפלסטינים לפי הסוכנות. לפי ההגדרה המעוותת הזו, יש היום חמישה מיליון פליטים פלסטינים, כשאחרי מלחמת העצמאות הם עמדו 'רק' על קצת יותר מ- 700,000.
בנייר עמדה של אתחלתא שיצא השבוע, ציינו את אונר"א כדוגמה למנגנון כפייה מרכזי שמנציח את הסכסוך ומעודד את הסרבנות הפלסטינית. האבסורד הוא שגם תחת שלטון פלסטיני יש פליטים פלסטינים: תחת שלטון חמאס בעזה, ותחת שלטון הרשות ביהודה ושומרון.
בזמן המלחמה מתגלה גם הקשר העמוק בין אונר"א לחמאס. מהקלטות של שיחות עם עזתים ששחרר היום צה"ל, נשמעה הטענה שכל אנשי אונר"א הם למעשה אנשי חמאס. בתוך מתקנים של אונר"א נמצאו פירים ומנהרות שהנהלת הארגון לא יכולה הייתה שלא להיות מודעת לקיומם. אונרא היא גם אחד המעסיקים הגדולים ברצועת עזה.
הקריאות לפירוק אונר"א אינן חדשות. עוד ב-2005, לדוגמה, הייתי שותף לכתיבת מסמך במכון ראות שראה גם את ההזדמנות לדלל את בעיית הפליטים באמצעות פירוק אונר"א, ולהסיר הלכה למעשה, את אחד הסוגיות המורכבות ביותר לטיפול בסכסוך הישראלי-פלסטיני (ראו כאן). הקריאות אמנם אינן חדשות, ואולם כעת נוצרה הזדמנות פז לקדם אותה על ידי החלטה עקרונית ודרישה ישראלית להעביר את הכוחות והסמכויות של אונר"א לרשות פלסטינית מחודשת (ראו כאן). זה צריך להיות אחד היעדים שנגזר ממטרות המלחמה.
Comments