הפסקת האש: חמאס הפסיד במלחמה שבה ישראל לא ניצחה ניצחון מוחלט

הצהרות חמאס לניצחון לקראת יישומה של הפסקת האש חלולות במיוחד. עם היוודע דבר הפסקת האש, מחבלי חמאס הורידו את בגדיהם האזרחיים עלו על מדים והסתובבו חמושים ברחובות חאן יונס כשהם חוגגים את שרידות הארגון. 

חמאס הפסיד את המלחמה

חמאס יכול אמנם לנפנף כהישג בשחרור של אסירים ולכאורה, גם את הישארותו בשלטון, ואולם, הטרגדיה ההומניטרית בעזה, ההרס הנרחב ומספרי ההרוגים הגבוהים (שחמאס ככל הנראה עזר גם לנפח) כבר מעלות שאלות נוקבות בשיח הפלסטיני הפנימי לגבי 'ההישגים' של ה-7 באוקטובר. בניגוד לדרישות חמאס, לא הוכרזה הפסקת המלחמה, צה"ל לא התחייב לנסיגה מלאה מהרצועה, ויש הגבלות על שיבת העקורים לבתיהם. 

חמאס רצה לפתוח במלחמה פתוחה ללא סוף במטרה להתיש את החברה הישראלית ולהביא למיטוטה של ישראל. חמאס אכן פצע קשות את נשמתה של החברה הישראלית, אבל לא שבר את רוחה כפי שקיווה. למרות הבקיעים החברתיים שחוזרים, החברה הישראלית יוצאת מהמלחמה מלוכדת יותר משנכנסה אליה והיא לא תמהר לחזור לתהומות ה-6 באוקטובר, למרות שנדמה שכמה פוליטיקאים רעילים ומנהיגי ציבור מנסים לעשות בדיוק את זה.

העובדה שהעזתים לא התקוממו נגד חמאס מהווה עדות לכך, לדעת רבים, שהתמיכה הציבורית בחמאס עודנה גבוהה. המלחמה לא הפכה את העזתים לחובבי ציון, ורובם היה שמח לראות את קריסת ישראל. ואולם ימים יגידו אם ההערכה הבאה נכונה: התמיכה בחמאס בעזה היא בשפל עם סיום המלחמה לנוכח הסבל שהביא עליהם. האתגר הפוליטי של הארגון רק יתחיל ברגע שהפסקת האש תיכנס לתוקפה. העזתים לא התקוממו נגד חמאס משום שלא ניתן להתקומם נגד רוחות רפאים שמסתתרות מתחת לאדמה. כעת שחמאס ינסה לאחוז שוב במוסדות השלטון ותהיה לו נראות ציבורית - פקידיו שוטריו, משרדיו וחייליו עשויים להפוך להיות מושא לזעם הציבורי.

לא סתם הואצו הדיונים הפלסטיניים הפנימיים לאחרונה על כינונה של ממשלת מומחים משותפת שמשמעותה פירוק שלטון החמאס - לא מן הנמנע שזה היווה תנאי ישראלי לא פומבי לכינונה של הפסקת אש. כמו שחווה חזבאללה בלבנון עם סיום המלחמה, כך גם חמאס יגלה שכוחו הציבורי והלגיטימיות שלו נפגעו אנושות במהלך המלחמה.

זהו אינו ניצחון מוחלט

במלחמת ההתשה הארוכה שהתחיל ציר ההתנגדות, ידה של ישראל היא העליונה. חמאס כמסגרת צבאית פורק, ישראל הצליחה לשמור על הסכמי אברהם בזמן המלחמה, וכעת עם הפסקת האש, נפתח הפתח לנורמליזציה עם סעודיה ואולי אף לקואליציה איזורית - תרחיש שיהווה עדות נוספת להפסד של ציר ההתנגדות בהובלת איראן. אך ישראל לא ניצחה ניצחון מוחלט, בוודאי לא כשכל כך הרבה חטופים עדיין בשבי. יתירה מכך, איראן עדיין שועטת לגרעין, והחות'ים ימשיכו להיות נעלם גדול ולא צפוי.   

אולי כעת עם שוק הקרבות, לפחות באופן זמני, תקדיש ישראל זמן לשקם את מעמדה הבין-לאומי שנפגע אנושות בזמן המלחמה. אין מבצע ביפרים לשיקום מעמדה הבין-לאומי של ישראל, ונדרשת היערכות יסודית וחשיבה מחודשת על מערך החוץ הישראלי. מעמדה של ישראל בעולם הופך להיות נושא מרכזי יותר מתמיד לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.