חוסן וכלכלה: War Life Balance

סוכנות פיץ הורידה את דירוג האשראי של ישראל והוסיפה תחזית שלילית, והצטרפה בכך לסוכנויות מודיס ו-S&P שעשו זאת לפניה. הסיבה המרכזית היא כמובן המלחמה. הסוכנות צופה שההוצאות הקבועות של המלחמה יגדלו בכ-1.5% לצמיתות. המציאות הזו היא לא רק תוצר לוואי של מלחמה ארוכה, אלא יעד של ממש של אויבי ישראל, אשר תופסים את החוסן של החברה הישראלית כתוצר של השגשוג הכלכלי והלכידות החברתית, ולכן כעקב האכילס של הביטחון הלאומי.

ישראל לא מנהלת מלחמה בת קיימא כלכלית לטווח הארוך. כשמערך המילואים מגוייס בהיקפים נרחבים, ללא תיירות; עם מחסור בעובדים זרים בחקלאות ובבניין; עם חרמות; וכשמחיר המיירטים שלנו גבוה לאין שיעור מהחימושים המעופפים הזולים של אויבנו; ברור שאם לא יהיה שינוי כיוון, הכלכלה הישראלית תהיה בסכנת התמוטטות.

היה ניתן לצפות שעשרה חודשים לתוך המלחמה, ישראל תעשה מאמץ לגבש תפיסה בנוגע להיערכותה הכלכלית לתקופה של מלחמה ארוכה. לכל הפחות, תקציב המדינה וההתנהלות הכלכלית היו צריכים לשקף התנהלות עניינית. מאחר שזה איננו המצב, סוכנות פיץ ציינה שהקיטוב הפוליטי והצרכים הקואליציוניים הם גורמים שהשפיעו על התחזית השלילית שלה. השיקולים התקציביים של הממשלה הנוכחית הם עדיין מאוד פוליטיים ומגזריים, ומבטאים רשלנות פושעת של ממש.

ההיערכות הכלכלית למלחמה ארוכה צריכה לנבוע מהכרה בחשיבות של טיפוח החוסן הלאומי. ואולם במקום לעדכן את סדרי העדיפויות, הממשלה מתמודדת עם האתגר הכלכלי בעיקר על ידי קיצוץ רוחבי שפוגע בחינוך, בבריאות וברווחה, כלומר הצעדים שמיועדים לכאורה לחזק את הכלכלה, הם לכשעצמם פוגעים ברכיבים חיוניים לחוסן.

זה מובן מאליו שישראל חייבת לגבש תקציב מדינה אחראי, להשקיע במנועי צמיחה ותשתיות, לקצץ בהשקעות מיותרות לעת הזו ולבנות מחדש את הרזרבות הפיסקליות, ובה בעת, להשקיע בצרכים החברתיים המתגברים בעקבות המלחמה. ברור גם שהמשך ההשתמטות מגיוס ומשוק העבודה של חרדים רבים ימשיך להוות משקולת בלתי נסבלת על הכלכלה והחברה.

האתגרים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל הם קיצוניים, ומחייבים תבניות חשיבה לא קונבציונאליות. מבנה תקציב הביטחון עוצב במציאות אחרת של איומים, ולכן הוא משקף תפיסה שמייחסת חשיבות כמעט בלעדית להשקעה בכח הצבאי. ואולם כיום נבחנת גם יכולת העמידה של החברה. פרט למספר עבודות שעוסקות ברציפות תפקודית ובהגדרת מפעלים חיוניים (למערך הצבאי-ביטחוני), עד כמה שידוע לנו, לא קיימת עבודה מקיפה וחשיבה מחודשת על היערכותה הביטחונית, הכלכלית, המדינית והדיפלומטית של ישראל לתקופה ארוכה של אי-יציבות ושיבוש. 

נדרשת עבודה יסודית שעוסקת בהיערכות הישראלית לתקופה ארוכה של מלחמת התשה בעוצמות שונות, שכוללת גם את ההעירכות הכלכלית. אחת המשימות שלקחנו באתחלתא היא לסייע בגיבוש תפיסה רלוונטית לאתגר הזה.

אחד מהקשיים המבניים של ישראל כדמוקרטיה ליברלית להתמודד עם מצבי חירום, הוא הקושי להחריג בחקיקה זכויות וחובות על סמך צרכים ייחודיים. אולם אין מנוס מהחרגה מצומצמת של מחוייבי שירות מילואים שהם יוצרי חוסן או ערך כלכלי מצטיינים - על משקל 'ספורטאים מצטיינים'. כמובן שמהלך כזה אמור להשלים מהלכים מחוייבי המציאות להגברת ההשתפות בנטל של האוכלוסייה החרדית, וצ'יפור משמעותי של המילואימניקים הנושאים בנטל.

ישראל לא תדע לנצח את המלחמה הזו, אלא אם תטפח את החוסן שלה, והוא נעוץ במציאת האיזון בין צרכי המלחמה לצורך להמשיך לקיים כלכלה משגשגת, באנגלית זה נשמע יותר טוב: War Life Balance.