הוושינגטון פוסט פרסם לאחרונה מאמר על השכיחות הגוברת של קבוצות שמכחישות את פוגרום ה-7 באוקטובר. עם מצלמות הגו-פרו של חמאס והטלפונים הסלולריים, זאת הייתה ככל הנראה, הזוועה המתועדת ביותר בהיסטוריה האנושית. אותן קבוצות 'מכחישות פוגרום' מתייחסות לטבח כהצגה של ישראל. הן מאשימות את ישראל שיזמה את זה למבצע 'דגל כוזב', שבעטיו ישראל יצאה לכבוש את עזה ולבצע רצח עם. הנראטיבים של קבוצות אלה, מימין ומשמאל, מהדהדים וזוכים לתהודה ציבורית רחבה, כאשר רבים כבר מאמינים שהחטופים הישראלים נחטפו על ידי ישראל.
שלא במקרה, אתמול פרסם החמאס חוברת מושקעת בת 16 עמודים באנגלית ובערבית בשם "הנרטיב שלנו". המסמך זה מכחיש את הפגיעה באזרחים, ומשתמש אסטרטגית בשפה המהדהדת ערכים של זכויות אדם והמשפט בינלאומי. חמאס מבחין בחוברת בין הציונות ליהדות, וטוען שאין לו דבר עם הדת היהודית. בכך חמאס נמנע במיומנות מהאשמות באנטישמיות, תוך מיסגור מאבקו כחלק ממאבק עולמי נגד הקולוניאליזם. הדוח הזה לא נכתב לישראלים, הסגנון לא מותיר ספק בנוגע לקהל היעד אליו מיועד הדוח: הקהילה הבין-לאומית ובמיוחד קבוצות פרוגרסיביות במערב מהן הוא זוכה לתמיכה פוליטית נדיבה. גישה זו אינה רק עניין של יחסי ציבור; זהו מהלך אסטרטגי לתיחזוק ושימור העוצמה הרכה של חמאס במערב (עליה כתבנו כאן).
בעולם הנשלט על ידי רשתות חברתיות, מידע מוטעה וכוזב, ועמימות מוסרית הפכו להיות נפוצים יותר מהאמת. הכחשת הפוגרום של ה-7 באוקטובר - הגרסה העכשווית לעלילות הדם ולהכחשת שואה - היא דוגמה נוספת לכך שרבים נוטים לאמץ סטנדרטים כפולים וסטיגמות נגד ישראל. הדינמיקה הזו מועצמת על ידי שיתוף הפעולה בין גופים אסלאמיסטים במערב עם גופים פרוגרסיבים, תופעה הקרויה 'הברית האדומה-הירוקה'. בפועל, הגופים האלה הפכו בזמן המלחמה לעורף האסטרטגי של חמאס במערב ומקור לעוצמה הרכה שלו.
מה ששופך דלק נוסף למדורת הקונספירציה היא פוליטיקת הזהויות. בשם תיאוריות ביקורתיות של גזע (Critical Race Theories- CRT), חמאס מצטייר כארגון של לוחמי חופש, וישראל כמדינה קולוניאלית. דו"ח מצויין של ISGAP שיצא לאחרונה חושף את אסטרטגיות המימון של קטאר בארה"ב ובאירופה, ומקשר אותה לאחים המוסלמים ולחמאס. קטאר הפכה לתורמת הגדולה ביותר של אוניברסיטאות באמריקה. קשה שלא לראות את הקשר בין העלייה בפופולריות של CRT למימון של קטאר את האקדמיות.
ישראל מתמודדת עם סערה מושלמת: שילוב של הפצה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, התפיסה התמידית של חמאס כקורבן, ועלייתה של פוליטיקת הזהויות יוצרות סביב ישראל והעולם היהודי טבעת של אש אינטלקטואלית מוסרית. בין טבעת האש הזו לטבעת האש הצבאית שאיראן, חמאס ושותפיהן בונות סביב ישראל יש היזון חוזר.
מה שקורה בקמפוסים, בתקשורת ובאקדמיה בארה"ב משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל ועל יכולתה להילחם בחמאס בעזה. ועדיין יש מעט מאוד סנכרון, אם בכלל, בין אותם הגופים במערכת הביטחון המובילים את המערכה נגד חמאס בעזה, לבין אלה במערכת הישראלית שנלחמים באתגר העוצמה הרכה של החמאס במערב והמאבק של הקהילות היהודיות וגופים פרו-ישראליים שנלחמים באנטישמיות ברחבי העולם נגד אנטישמיות
הפשטנות ופשיטת הרגל המוסרית מאיימת גם על תפיסות מוסריות הנמצאות בבסיסה של התרבות המערבית כמו מריטוקרטיה, שוויון ודמוקרטיה. על כן המלחמה בנראטיבים השקריים שמפיץ חמאס לא צריכה להיות מלחמה של היהודים או ישראל, אלא מלחמה של העולם החופשי. גם כאן צריך מאמץ משולב, וישראל צריכה לעמוד בחוד החנית שלו.
Comments