הנשיא ביידן, הנשיא א-סיסי וגורמים בינלאומים נוספים ממשיכים להצהיר שהמשך הדרך צריך להיות פיתרון של שתי מדינות. אבל האם פתרון שתי המדינות עודנו רלוונטי?
גם בהנחה (מאוד לא מבוססת בעת הזו) שישראל תמגר את שלטון החמאס, גם ביום שאחרי האיום של איראן והפרוקסי צפוי להיות גורם הייחוס המרכזי לביטחון הלאומי של ישראל. האיום הזה עומד במתח עם ריבונות פלסטינית. קשה לראות תרחיש שבו ישראל אחרי מה שעברה מאפשרת למדינה פלסטינית להחזיק צבא או אפילו לשלוט במרחב האווירי, לבנות נמל ימי או אפילו לשלוט בצורה עצמאית בנקודות הגבול ללא פיקוח.
הנקודה הזו עדיין לא משנה את הצורך הבסיסי של ישראל לסיים את השליטה באוכלוסייה הפלסטינית.
בכל הפתרונות שנדונו (ברצינות) עד היום בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני היה מתח מובנה בין הצורך של ישראל לסיים את השליטה בפלסטינים, מצד אחד, לבין הצורך לשמור על צרכי הביטחון שלה.
המלחמה שישראל מנהלת משנה את הסדר האזורי ואולי אף תשנה סדרי עולם. וכך, גם רעיונות שנחשבו הזויים ולא מציאותיים עד כה, עשויים להבשיל בסדר החדש ולהיות בני קיימא. לאחר הסכמי אברהם, שיתופי פעולה והסדרים איזוריים, או אפילו קואליציות איזורויות ובין-לאומיות יכולות לשמש כמחלץ מדיני.
מטעמים שהסברנו במאמר אחר (ראו כאן) במאמר בטווח הקצר, כנראה שלא תהיה לישראל ברירה אלא "לבנות" על הרשות הפלסטינית ביום שאחרי. זה יהיה פיגום מדיני לקראת תכנית אחרת לטווח הארוך שעשויה למצוא איזון אופטימלי בין סיום השליטה בפלסטינים לבין שמירה על צרכי הביטחון של ישראל.
פתרונות כאלה יכולים להיות קונפדרציה עם ירדן ומצרים, משטר איזורי בין-לאומי ועוד שלל רעיונות אחרים. הרעיונות אלה הם מורכבים ומחייבים התחלה של עבודת מטה כבר בעת הנוכחית.
מה הלקח המדיני של ישראל?
---
אמנם המלחמה טשטשה את הקיטוב הפוליטי סביב המחאה החברתית, אבל הלקחים של השמאל והימין בישראל בנוגע למלחמה הם הפוכים. בהכללה, במרכז שמאל מדגישים את הטעות של חיזוק החמאס וטוענים שהחלשת הרש"פ הביאה אותנו למציאות הנוכחית. בימין מדגישים את הסכנה של ריבונות פלסטינית, וטוענים שאוסלו הביאה אותנו למצב הנוכחי. רוצה לומר, לא יהיה קונצנזוס בישראל בנוגע לסוגיית שתי המדינות ביום שאחרי.
מה זה אומר? המערכת הפוליטית הישראלית חלשה מאוד מבחינה מבנית בגלל ריבוי המפלגות בה. היא עוד יותר נחלשה בעקבות הקיטוב החברתי של השנה האחרונה. המשמעות: למדינת ישראל בשלב זה אין יכולת נשיאה למהלכים מדיניים מורכבים. ולכן גם גם הרעיון של מדינה פלסטינית וגם הרעיון של יישוב מחדש של גוש קטיף, הם רעיונות לא מציאותיים בשלב הזה. ולכן, גם במקרה זה עולה הצורך לגבש פרדגימה מדינית חדשה.
Comments