איך תיראה נסיעה מוצלחת של ראש הממשלה לוושינגטון?

ראש הממשלה יוצא לוושינגטון לאחר שביידן הודיע על פרישה, ולאחר סוף שבוע דרמטי שבו תקפה ישראל בתימן, וניתנה חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק נגד ישראל. במצב כזה, מה צריכים להיות היעדים של ישראל?

אירועי סוף השבוע היוו תמצית על סטרואידים של האתגר שאיתו תתמודד ישראל בשנים הקרובות: מלחמת התשה מתמדת שישראל לא יכולה להכריע צבאית, בזמן שאיראן הופכת למדינת סף גרעינית ואולי אף יותר מזה. ואם זה לא מספיק, מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית חוטף מהלומה קשה ומתקיימים תהליכי שחיקה של הלגיטימיות של ישראל להגן על עצמה. המציאות הנוכחית היא התגשמות האסטרטגיה מבית מוחו הקודח של קאסם סולימאני שאימצו ארגוני ההתנגדות, בהם חמאס.

בראי תמונת המצב הזו, יעדי הנסיעה לארה"ב אמורים לשרת את ההיערכות הישראלית למציאות המורכבת והארוכה הזו:

• שיקום מעמדה הדו-מפלגתי של מדינת ישראל: התלות של ישראל בארה"ב היא מוחלטת, וישראל צריכה לשחק על כל המגרש הפוליטי.
  

• ישראל צריכה להבטיח שכל המתחים המבניים בין ישראל ממשל יישארו מתחת לרדאר: מתחים כאלה תמיד יהיו עם כל ממשל, דמוקרטי או רפובליקני. המתיחות הזו היא האנרגיה של סינוואר וקיומה מהווה הסבר מרכזי לכך שחמאס הכשיל עד כה את עסקאות החטופים.
  

• ישראל צריכה לפתח יכולת עמידה במלחמה שתיקח שנים בעצימות משתנה ועם תקופות הפוגה. הגיבוי האמריקאי למערכה שכזו, על ההבנה של הצרכים הייחודיים של ישראל בתחום הכלכלי, המדיני והצבאי, הוא קריטי.
  

• חידוש המחוייבות האמריקאית למניעת איראן גרעינית צריך להיות יעד של הנסיעה הזו, והישג יהיה הצהרה שכזו מצד ביידן, האריס וטראמפ. אפשר שנוצרה הזדמנות לשיתוף פעולה אגרסיבי יותר כלפי איראן עם נשיא שלא מעמיד את עצמו לבחירה מחדש.
  

• ברית איזורית: חלון ההזדמנויות לנורמליזציה עם סעודיה וליצירתה של ברית איזורית עדיין פתוח, אבל הוא עלול להיסגר.