על ההזדמנות להילחם באנטישמיות פרוגרסיבית

כפי שניתן היה לצפות, המלחמה גוררת גל של אנטישמיות שמופנה ליהודים ברחבי העולם. בין השאר, רק בימים האחרונים בקבוקי תבערה הושלכו לבית כנסת בברלין, ובדטרויט נחקר רצח של נשיאת בית כנסת, ככל הנראה על רקע אנטישמי. המלחמה לא דומה לסבבים קודמים של לחימה מבחינת היקף ומשמעות.

הנסיבות הייחודיות שלה יוצרות גם הזדמנויות להיאבק באנטישמיות, ואלה הסיבות:

1. חיץ נוצר בין אנטישמיים למבקרי ישראל מהשמאל הרדיקלי בתנועת ה-BDS. מספרם של האנטישמיים האידיאולוגיים בקמפיינים נגד ישראל הוא לא גדול כמו שנדמה. העוצמה המיוחסת להם נובעת מכך שהם הצליחו לרתום לקמפיינים נגד ישראל, דוגמת קמפיין החרמות של ה- BDS,  גם כאלה שהייתה להם ביקורת פוליטית גרידא כנגד ישראל באמצעות שימוש בטרמינולוגיה של זכויות אדם. המלחמה יצרה חיץ בין האנטישמים לבין מבקרי מדיניות ישראל. הפוגרום של חמאס הבהיר שמי שלא מכנה באופן חד משמעי מעשים אכזריים נגד אזרחים חפים מפשע אינם תומכי זכויות אדם אמיתיים אלא רדיקלים אידיאולוגיים.

2. התפכחות של יהודים פרוגרסיביים. יהודים רבים מהשמאל הרדיקלי מאוכזבים מאי-היכולת של רבים מחבריהם לגנות את הפוגרום של החמאס, ומקבלים את הטענה שכנגד ישראל מופעל סטנדרט כפול. אותם הארגונים היהודים שצידדו עם חמאס ישלמו מחיר יקר. כך לדוגמה, קול יהודי לשלום (JVP) שהוא אחד הארגונים המשפיעים על הקמפיין האנטי-ציוני באמריקה, לא עשה הבחנה של ממש בין ההרג של (בעיקר) זקנים וילדים יהודים כתוצאה ממעשה טבח רצחני, להרג לא מכוון של אזרחים שהוא תוצאה של מלחמה שלא פתחה בה ישראל. בכך מוכיח הארגון את הטענה שהוא אוטו-אנטישמי, ובכך הארגון שגם כך היה "מחוץ למחנה" עשוי לספוג אובדן תמיכה דרמטי.

3. התעוררות כנגד הקטלוג של יהודים כ'לבנים' (פריבילגים) בשיח הזהויות האמריקני. השיח הפרוגרסיבי בארה"ב בינארי, ומחלק את העולם לפריבלגים ומדוכאים. יהודים מקוטלגים כלבנים ופריבילגים בשיח הזה. המיסגור הזה הוא אחת הסיבות המרכזיות לעלייה באנטישמיות בשנים האחרונות, כיוון שהוא הפך את האנטישמיות בעיני רבים כ"צרות של עשירים". מאחר שיהודים הם "לבנים" ישראל קוטלגה כמדינה לבנה קולוניאלית. התמיכה האוטומטית בחמאס של פרוגרסיבים רבים, מביאה להבנה שהשיח הפשטני שמחלק את העולם לשחור ולבן, מעודד אנטישמיות ומוחק את הזהות היהודית.

4. הזדמנויות לברית בין קהילות יהודיות לערבים/מוסלמים. מאז הסכמי אברהם יש מספר ניסיונות לתרגם אותם לפעילות שטח של קהילות יהודיות ומוסלמיות נגד רדיקליות, בעיקר בארה"ב ובאירופה. יוזמות אלו עשויות לקבל דחיפה מצד גורמי דת מתונים.

5. סולידריות עמוקה של קהילות יהודיות עם ישראל. קהילות יהודיות מגלות תמיכה חד משמעיות וסולידריות עם ישראל במהלך הסכסוך הזה. יש בכך כדי לשנות מן היסוד את הדינמיקה של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות העולם.
   

לסיכום, התגובה של  חלקים בשמאל הרדיקלי באדישות או אפילו בהצדקה למעשיו של חמאס מעלה הזדמנויות רבות לשינוי השיח סביב ישראל בתוך הציבור הפרוגרסיבי עצמו, ולהתמודדות מדויקת יותר עם אנטישמיות.