תכנית השלבים לחיסול הגרעין האיראני?

מדוע ישראל לא תקפה את מתקני הגרעין וניצלה את חולשת הפרוקסי ובראשם חזבאללה?

כל מי שמנתח את המצב צריך לגשת במידה של צניעות שיש דברים שאנחנו לא יודעים: לא מה נאמר בחדרי חדרים בין ישראל לארה"ב, לא לגבי היכולות האמיתיות של ישראל ומגבלותיה, לא לגבי 'דילים' עם מדינות המפרץ, לא לגבי מידת ההתקדמות של פרוייקט הגרעין האיראני וכו'.

אולם, כמו שכתבנו לאחר חיסול נסראללה, גם כעת אנו מעריכים שהיעד הסופי של התהליך ההדרגתי שהחל במתקפת הביפרים והמשיך בחיסול הנהגת חזבאללה, הוא ניצול החולשה האסטרטגית של איראן כדי לפגוע  בפרוייקט הגרעין האיראני. זוהי תכנית השלבים הישראלית לחיסול הגרעין.

 המתקפה של ישראל ככל הנראה פגעה קשות במערך ההגנה האווירית של טהרן וביכולת הייצור של טילים בליסטיים. ישראל הייתה נדרשת לפעול כך ולנטרל את המערכות האלה גם את הייתה מתקיפה את הגרעין האיראני. הממשל האמריקאי הנוכחי אמנם מסיים את דרכו, אבל הוא כנראה היה ברור שארה"ב לא תהיה פרטנר לתקיפה מתקני הגרעין. ולכן ישראל שמרה במתקפה על גבולות הגזרה שהתוותה לה אמריקה, ובינתיים חיסלה אתמול שכבה נוספת של קליפות הגנה של הגרעין האיראני.

ישראל מביאה את עצמה למצב שבו היכולת לתקוף את הגרעין היא ממשית ובמחיר נמוך (יחסית). זה יאפשר לה לתקוף, או להכתיב הסכם גרעין טוב מבחינתה לאחר הבחירות בארה"ב.

איך המתקפה משפיעה על ישראל אסטרטגית?

• איראן:

  ישראל קלעה את איראן לדילמה בנוגע לתגובתה. ההערכות הן שהיא ירתה בשני הסבבים מול ישראל קרוב ל15% ממלאי הטילים הבליסטיים שלה. ללא יכולת לייצר טילים חדשים בזמן הקרוב, האיראנים חשופים מאוד ולא ימהרו לבזבז טילים נוספים. באיראן עוד לא החליטו אם להגיב וכנראה שהתגובה תלויה במה שיתרחש בתקופה הקרובה.

  
  

• לבנון:

  ישראל בשלבי סיום של התמרון הסמוך לגבול בלבנון. ישראל לא תכננה לחסל את חזבאללה, ואף כי לא ניתן לפסול זאת לחלוטין, סביר להניח שלא נראה התרחבות של  התמרון עד לליטני. בסיום התמרון הנוכחי, ישראל תחזיק בשטח שיהפוך את הדרישה של חזבאללה להפסקת אש מיידית לפני שיסוכמו פרטיה, לחרב פיפיות עבור הארגון.

  
  

  לישראל עשוי להיות אינטרס לתקוף את הגרעין האיראני דווקא אחרי שהושגה הפסקת אש עם חזבאללה. בתרחיש שכזה במידה והארגון ייבחר לחדש את האש בעקבות המתקפה הישראלית, הוא רק ידגיש את השאה מול המחנה המתעורר נגדו בלבנון.
  

• עזה:

  • החטופים: המתקפה המרוסנת של ישראל הפחיתה את הסכנה בשלב הזה להתדרדרות למלחמה איזורית מלאה בין איראן לישראל, ולכן הסיכוי לעסקת חטופים גדל. אחרי שהנהגת חמאס יישרה קו עם רוח סינוואר והקשיחה עמדות בימים שלאחר חיסולו, אפשר שעוד מספר ימים יהיו מוכנים שם להציע פשרות שסינוואר עצמו לא הסכים להם בחייו.

  • סוגיית השליטה ההומניטרית-אזרחית בעזה תחזור לשולחן. לאחר שנדמה היה שישראל מתכוונת להטיל מצור חלקי על צפון הרצועה (בהתאם למה שמכונה "תכנית האלופים"), ישראל נסוגה במהירות מפתיעה לאור הלחץ האמריקאי שהגיע סמוך לתקיפה של איראן. הדילמה הבסיסית של ישראל נעה בין שלוש אפשרויות: הקמת ממשל צבאי, העברת השליטה לרשות הפלסטינית (המחודשת - כתבנו עוד בדצמבר איך לדעתנו עליה להיראות), או מיקור חוץ לשליטה האזרחית בעזה. 

    
    

כל המערכת במזרח התיכון עלולה להיטלטל בעקבות הבחירות בארה"ב. בשלב זה, ישראל שיפרה בשבועות האחרונים את מעמדה האיזורי ואת יכולת ההרתעה שלה, והיא מפרקת את טבעת החנק שטוותה איראן סביבה. אלה הישגים מרשימים, אולם כדי להוון אותם לשיפור האינטרסים הישראלים לטווח הארוך, יש להטוות יעדים מדיניים ברורים, דבר שההנהגה הישראלית נמנעת לעשות.